יין הוא תרבות, שפה, סמל סטטוס וחוויה שלמה הכוללת את כל החושים. לצד הרומנטיקה, מכיל בתוכו תחום היין תעשייה נרחבת של חקלאות, ייצור ותיירות – שבה כל אחד יכול למצוא עניין וטעם
"יַיִן יְשַׂמַּח לְבַב־אֱנוֹשׁ", הוא ביטוי עתיק יומין מספר תהלים, המבטא באופן פשוט וברור את הקשר העמוק שבין היין לרגש ולתרבות האנושית. יין, שהינו משקה אלכוהולי העשוי מענבים, הוא למעשה עולם ומלואו – הכולל בתוכו את הפן החקלאי-יצרני של גידול הענבים ועשיית היין, הנמשך לאורך חודשים ושנים, לצד הפן התרבותי הקשור לאופן שתיית היין ולמסורות הישנות והחדשות שסביבו.
על התרבות הענפה שנרקמה סביב עולם היין בגליל, בגולן ובעמקים, מספרות שתי נשים מובילות בתחום תרבות היין הישראלית: חגית לרר ואילנית צמח.
יין מהגולן, מהגליל ומהעמקים – גאווה ישראלית
אילנית צמח, בעלים של `החברה לפיתוח המרחב הכפרי וענף היין בישראל`, היא מומחית לתחום אסדרת יקבים ותיירות במרחב הכפרי ומשמשת, בין היתר, כיועצת למשרד התיירות בתחום פיתוח ומיתוג תיירות היין. לדבריה, "ענף היין הישראלי הוא צעיר למדי. למרות העדויות המוכיחות כי תעשיית יין התקיימה בארץ ישראל כבר לפני 2000 שנה, יינות האיכות צמחו כאן רק בשלושת העשורים האחרונים. מאז, הפכו היינות הישראלים למובילים בתחרויות יין בעולם ומתחרים מול יינות מהשורה הראשונה".
אילנית צמח
הנתונים העכשוויים על עולם היין הישראלי, אותם מביאה צמח, הם מרשימים: בישראל פועלים כיום כ-370 יקבים, בהם 22 יקבים תעשייתיים. יקבים אלו מפיקים יין מענבים הגדלים בשטח כולל של כ-55,000 דונם של כרמים הפרושים מהדרום ועד הצפון. באזור הגליל, הגולן והעמקים בלבד מצויים כ-40% משטחי הכרמים לענבי יין. תעשיה זו מייצרת כ-60 מיליון בקבוקים בשנה, כאשר כמות היין הנצרכת לנפש מוערכת בכ-5 ליטר לנפש. אחוז הייצוא של יין ישראלי לחו"ל מוערך בכ-60% מסך הבקבוקים המיוצרים בארץ, רובו לשוק הכשר בארה"ב. למעשה, ענף היין ללא תיירות יין מגלגל כמיליארד ש"ח בשנה, ולא בכדי, אלפי משפחות מתפרנסות ממנו.
את ראשית ההתפתחות העכשווית בעולם היין הישראלי, זוקפת צמח לזכותו של אזור הגולן. "הגולן הוא אזור הנחשב לאחד המרתקים לגידול כרמים לענבי יין בתוך אדמה בזלתית וגירית, וניכר כי הענבים הגדלים במקום הם בעלי מינרליות גבוהה ומזכירים יינות אירופאים מגרמניה, אוסטריה ועוד", היא אומרת ומציינת כי יקבי רמת הגולן, שהוקמו בשנות ה-70 תחת בעלות של ארבעה קיבוצים וארבעה מושבים מקומיים, היו הראשונים שפיתחו באזור כרמים איכותיים וציוד חדיש. הם הובילו מגמה חדשנית, עם דגש על יבולים נמוכים וענבים איכותיים, על חשבון כמות. "גם השינוי באופיים של היקבים נזקף לזכותו של האזור, כאשר יקב מירון שבגליל היה ליקב הבוטיק הראשון בישראל", היא מוסיפה.
"היקבים הפכו להיות הברים של הצפון" לצד ההתפתחות בתחום ייצור היין, התפתחה בעשור האחרון תעשייה ענפה של תיירות יין, המקודמת על ידי הרשויות ובעלי היקבים עצמם. אלו, פיתחו מרכזי מבקרים הכוללים ביקורים חווייתיים והסברים על עולם היין, לצד אירועי תרבות מגוונים.
חגית לרר, בעלת חברת `עדן אירועים` להפקת אירועי תרבות בכל הארץ, מתמחה בהפקת אירועי יין. בין היתר, הפיקה לרר את פסטיבל `בשביל היין` של הרשות לפיתוח הגליל למעלה מעשור, יריד היין בראש פינה כחלק מפסטיבל "בשביל היין" ופסטיבל `בין הכרמים` המסורתי, ופועלת במסגרת היקבים עצמם על מיתוג והפקות מקומיות, פרטיות והפקות הפתוחות לציבור כגון הופעות, ירידים וכו`.... לדבריה, "באזור הגליל ניתן ליהנות מביקורים מגוונים ביקבים ובכרמים, המתאימים לכולם – למשפחות עם ילדים, לזוגות שיוצאים לבילוי רומנטי, ואפילו למי שבכלל לא שותה יין: החל מסיור וטעימות ביקב, סיור כרמים רכוב על סוסים או ג`יפים, סלסלות פיקניק אותן ניתן לרכוש ביקבים ולצאת אל הטבע, ערבי מוסיקה ויין, ערבי שף ואירועי עוגן המתקיימים לאורך השנה". עוד מציינת לרר, כי הנופים המרהיבים מהם נהנים חלק ניכר מהיקבים, מהווים מקור לבילוי בפני עצמו – עם כוס יין משובח ביד, שקט, או מוסיקה מותאמת ואווירה טובה לאורך כל ימות השנה.
חגית לרר
לרר, המלווה את היקבים באזור למעלה מ-20 שנה, מספרת על הקהל הצעיר הפוקד כיום את היקבים ומוצא עניין רב בעולם היין ובטעמיו. "היקבים הפכו להיות הברים של הצפון, עם מסיבות שמגישות רק יין ותוצרת מקומית משובחת", היא אומרת.
לרר וצמח, מזמינות את כל מי שמחפש בילוי מעניין, נעים ומשובח – לבקר ביקבים שבגליל, בגולן ובעמקים, וליהנות מחוויה בלתי נשכחת, שבה יכול כל אחד למצוא את כוס היין שלו.
