יין ישראלי מהגליל, הגולן והעמקים: חיבור מרגש בין המקום לאנשים
הרשות לפיתוח הגליל
ענף היין הישראלי התפתח בשנים האחרונות באופן חסר תקדים, ומציע טעמים ייחודיים וחוויית אירוח בלתי רגילה. הגליל, הגולן והעמקים מובילים ונמצאים בלב ליבה של החוויה
ענף היין הישראלי נמצא בתנופת צמיחה ושמו הולך לפניו בארץ ובעולם. יקבים ישראלים זוכים במדליות בתחרויות בינלאומיות, יינות נמכרים בחנויות יין ומסעדות, מגזינים נחשבים כמו ה-Wine Spectator Decanter ואחרים מסקרים את הענף ואת היקבים הישראלים ומביאים למדינת ישראל גאווה גדולה. מה הופך את היין הישראלי לכל כך מיוחד? ואילו חידושים מציעים היקבים לצרכן הישראלי ולציבור המבקרים? – אילנית צמח עם כל התשובות.
אילנית צמח, בעלים של `החברה לפיתוח המרחב הכפרי וענף היין בישראל`, היא בעלת ניסיון של למעלה מ-20 שנה בליווי לפיתוח עסקי ואסדרה של עסקים, מומחית לתחום אסדרת יקבים ותיירות במרחב הכפרי. בין יתר עיסוקיה, משמשת צמח כיועצת משרד התיירות בתחום פיתוח ומיתוג תיירות היין. לדבריה, "היינות הישראלים הפכו לשם דבר בארץ ובעולם בשל איכויות היין. יקבים רבים מייצאים יין לעולם, בעיקר לארה"ב, קנדה, סין, סינגפור ומעט לאירופה. אזור הגליל, הגולן והעמקים מהווה את אחד מהאזורים המובילים והמשמעותיים בענף היין הישראלי, בעוד שבאזורים אלו נמצאים 40% משטחי הכרמים לענבי יין, וכן יקבים רבים – קטנים כגדולים".
צמח מסבירה, כי איכות היין מושפעת מגורמים שונים, ביניהם אזור הגידול, הנקרא בשפה מקצועית: `טרואר`, שיטת ההשקיה ואופן הגידול בכרם, השליטה בכמות יבול הענבים האיכותיים, מועד הבציר המדויק לפי רמת הסוכר וה-PH, זמן הבציר בין היום והלילה כדי למנוע תסיסה מוקדמת של הענבים, תהליך העבודה של היינן והצוות, ולא פחות חשוב – הנשמה הנכנסת לכל בקבוק יין. "אזור הגליל והגולן כולל מלבד אנשי יין טובים עם אופי מיוחד המשלב חקלאות עם אומנות, כימיה וכלכלה – גם טרואר ייחודי, בעל קרקע איכותית, אקלים ומשטר רוחות מתאים", היא אומרת ומספרת כי כיום ברוב הכרמים באזור זה נהוגות שיטות גידול בר קיימא, תוך שימת דגש על התאמת הזנים לקרקע, שיטות ההשקיה חדשניות, עיצוב הגפן (הדליה) וללא שימוש בחומרים כימיים לריסוס.
איזו התפתחות חלה בשנים האחרונות בענף היין הישראלי? "צרכן היין הישראלי פיתח בשנים האחרונות חך איכותי, הבנה רבה יותר, ויכולת להעריך יין טוב. גם אופיו של הצרכן השתנה דרמטית, בעיקר בעקבות הקורונה - והיקבים הפכו להיות מקום בילוי מבוקש ולגיטימי גם לדור הצעיר, שמחפש אחר יין נגיש וקל, בעיקר בשל מזג האוויר החם בארץ", מסבירה צמח ומציינת כי יחד עם ההתפתחות של הצרכן נעשתה גם התפתחות מהותית ביקבים: ישנה הבנה רבה יותר של צרכי הלקוח, הטעמים, הריחות ואופי חוויית האירוח שהוא מצפה לה. "מבחינת טעמים, אנו רואים היום יותר יינות לבנים, ורודים וכתומים המתאימים לאקלים בארץ בשל הגשתם כשהם צוננים. גם היינות האדומים עברו תהליך וכיום הם רכים יותר ופחות כבדים. בנוסף, הצרכן הישראלי מחפש היום חוויה הוליסטית, בה הוא יכול ללמוד על היקב ועל שיטות הייצור הנהוגות בו, לבלות בסביבתו ולטעום מנעד של יינות אדומים, לבנים ורוזה, לצד כיבוד קל. ישנה חשיבות רבה לאופי החוויה, הנוף והאפשרות לצלם נופים וחוויות שכיף לשתף ברשתות החברתיות", היא מוסיפה. מול אילו אתגרים עומד היום הענף? "ענף היין הוא פעילות תומכת חקלאות, ומשום כך יש להתייחס אליו כחקלאות לכל דבר ועניין. יחד עם זאת, הרשויות מכירות בו כתעשייה - דבר המקשה על הקמת יקבים במרחב הכפרי", מציינת צמח. "אנו מטיילים בעולם ורואים יקבים מרשימים אשר קמים בכפרים. ההבדל הוא כי בחו"ל 90% מהאדמות הן בבעלות פרטית והמדינה רואה ביקבים ענף חקלאי, מעודדת ותומכת כספית - בעוד שבארץ 92% מהאדמות הן בבעלות המדינה, וזו אינה מכירה בענף כחקלאי והתמיכות הניתנות לו זניחות. אתגרים נוספים מולם עומד הענף עוסקים בסוגיות של כשרות, עלויות ייצור מכבידות, רגולציה, ועוד".
לצד האתגרים, שומרת צמח על אופטימיות: "בשנתיים האחרונות בעבודתי כיועצת משרד התיירות לפיתוח מותג אזורי יין בארץ, בוצעה עבודה רחבה גם יחד עם הרשות לפיתוח הגליל, אשר מאפשרת לקדם את מותג היין ותיירות היין הישראלית גם בגליל, בגולן ובעמקים, בעולם מול גורמים מקצועיים, תקשורת ולקוחות". בכל רחבי הארץ בכלל ובגולן, בגליל ובעמקים בפרט, החוויה העשירה שמציעים היקבים, לצד היין המשובח - יוצרים חיבור מרגש בין המקום לאנשים.
